החלטתם לפעול למען מטרה חברתית וכעת אתם מתלבטים איך להפוך את היוזמה לעמותה מוכרת? הקמת עמותה היא תהליך משמעותי שדורש הבנה של היבטים משפטיים, ארגוניים וכספיים. אז איך מקימים עמותה בישראל? הינה התהליך, מהשלבים המקדימים ועד לפעילות השוטפת.
מי רשאי להקים עמותה בישראל?
לפי חוק העמותות, כל שני אזרחים ישראלים מעל גיל 18 יכולים להקים עמותה. זוהי הדרישה המינימלית לפי החוק, אבל בפועל העניין מורכב יותר. רוצים שהעמותה תקבל הכרה מרשות המיסים? במקרה כזה תצטרכו לפחות שבעה מייסדים שרובם לא קרובי משפחה. בעבודה עם יזמים חברתיים, חשוב להדגיש את חשיבות בחירת המייסדים. הקפידו לבחור אנשים שאתם סומכים עליהם, שמחויבים למטרה ושיכולים לתרום מהידע והניסיון שלהם. לא פעם עמותות נקלעות לקשיים בגלל חוסר התאמה בין המייסדים או בגלל בחירה של אנשים רק כדי "למלא מכסה".
השלבים לפני הרישום הרשמי
לפני שניגשים לבירוקרטיה, חשוב להקדיש זמן לתכנון מוקדם שיחסוך לכם הרבה כאבי ראש בהמשך.
קביעת מטרות העמותה
המטרות הן הלב של העמותה שלכם, והן מגדירות את פעילותה ומשפיעות על יכולתה לגייס משאבים. ניסוח מדויק של המטרות חיוני להצלחה ארוכת טווח. כדאי לנסח 2 או 3 מטרות ראשיות ולפרט תת מטרות תחת כל אחת מהן. למשל, אם המטרה הראשית היא "סיוע לאוכלוסיות מוחלשות בפריפריה", תוכלו לפרט: "ארגון קבוצות מתנדבים לחלוקת מזון ובגדים", "הפעלת מרכזי למידה לילדים" או "מתן ייעוץ משפטי חינם". נסחו את המטרות בצורה רחבה מספיק כדי לאפשר גמישות בפעילות בעתיד. לא מעט עמותות נאלצות לעבור תהליך מורכב של שינוי מטרות, כי הגדירו אותן בצורה צרה מדי.
גיבוש תקנון העמותה
התקנון הוא המסמך המשפטי שמגדיר את כללי ההתנהלות של העמותה. הינה שלוש אפשרויות עיקריות:
- לאמץ את התקנון המצוי שזהו תקנון סטנדרטי שמספק רשם העמותות.
- לאמץ את התקנון המצוי עם שינויים מסוימים.
- לנסח תקנון ייחודי המותאם לצרכים הספציפיים של העמותה.
רוב העמותות החדשות בוחרות באפשרות הראשונה או השנייה, כי הדבר מקצר משמעותית את זמן הטיפול בבקשה. עם תקנון מצוי, אישור הבקשה עשוי להתקבל תוך 8 ימי עבודה, לעומת 21 ימים עם תקנון ייחודי. נקודה חשובה שרבים מפספסים היא שאם אתם שואפים לקבל אישור לפי סעיף 46 (שמאפשר לתורמים לקבל זיכוי מס), יש להוסיף לתקנון שני סעיפים ספציפיים הנוגעים לייעוד נכסי העמותה ולאיסור חלוקת רווחים.
בחירת שם לעמותה
בחירת שם לעמותה היא יותר מסתם עניין טכני. השם צריך לשקף את מהות הפעילות, להיות קליט וייחודי ולעמוד בדרישות רשם העמותות. בטופס הרישום תתבקשו להציע שלושה שמות אפשריים בסדר עדיפות יורד. אם השם הראשון כבר תפוס או נדחה מסיבה אחרת, הרשם יבדוק את האפשרות השנייה וכן הלאה. הימנעו משמות שעלולים להטעות, שדומים מדי לשמות של עמותות קיימות או שלא משקפים את מטרות העמותה. בדקו מראש באתר גיידסטאר אם השם שבחרתם כבר קיים.
תהליך רישום העמותה ברשם העמותות
אחרי התכנון המוקדם, מגיע שלב הרישום הרשמי שזהו תהליך בירוקרטי שדורש סבלנות ותשומת לב לפרטים.
המסמכים הנדרשים לרישום
לצורך רישום העמותה יש להכין את המסמכים הבאים:
- טופס בקשה לרישום עמותה עם השמות המוצעים לעמותה, מען העמותה, מטרותיה ופרטי המייסדים.
- תצהיר חתום באמצעות המייסדים בפני עורך דין.
- תקנון העמותה.
- אישור על תשלום אגרת רישום.
שימו לב שכל המייסדים צריכים לחתום על התצהיר בפני עורך דין. בתצהיר הזה הם מצהירים על הסכמתם לייסד את העמותה ועל כך שאין להם הרשעות פליליות שעלולות למנוע מהם לשמש כמייסדים.
הגשת הבקשה לרשם העמותות
כיום הדרך המומלצת היא הגשה מקוונת באמצעות המערכת המקוונת, אבל לצורך כך נדרש עורך דין או רואה חשבון בעל כרטיס חכם. זוהי עוד סיבה טובה להיעזר באיש מקצוע בתהליך. לאחר הגשת הבקשה, רשם העמותות יבדוק האם הבקשה עומדת בכל הדרישות. אם הבקשה מאושרת, תונפק תעודת רישום ותישלח לעמותה. אם הבקשה נדחית, תקבלו הסבר מפורט על הסיבות לדחייה ותוכלו לתקן את הליקויים ולהגיש בקשה מתוקנת. הטיפול בבקשה מתוקנת אורך בדרך כלל כ-5 ימי עבודה.
עלויות הקמת העמותה
ההוצאה העיקרית היא אגרת רישום העמותה שעומדת כיום על סך של 937 שקלים. בנוסף לכך, אם תשכרו שירותים של עורך דין לצורך הרישום, צפו לעלות נוספת שתלויה במורכבות המקרה. חשוב לדעת שלאחר הרישום תצטרכו לשלם אגרה שנתית שגובהה משתנה לפי גודל העמותה והכנסותיה. עמותות חדשות או קטנות (עם הכנסות נמוכות מ-300 אלף שקל) משלמות אגרה מופחתת של כ-172 שקלים ועמותות גדולות יותר משלמות אגרה גבוהה יותר.
השלבים הראשונים לאחר הרישום
קיבלתם את תעודת הרישום? מעולה! אבל תהליך ההקמה עוד לא הסתיים. כעת יש להשלים כמה צעדים חשובים כדי שהעמותה תוכל להתחיל לפעול.
פתיחת חשבון בנק לעמותה
אחד הצעדים הראשונים הוא פתיחת חשבון בנק ייעודי לעמותה. לצורך כך תצטרכו:
- תעודת רישום העמותה.
- תקנון העמותה.
- פרוטוקול החלטת הוועד המנהל על פתיחת חשבון בנק והסמכת מורשי חתימה.
- תעודות זהות של מורשי החתימה.
פתיחת חשבון בנק לעמותה יכולה להיות מאתגרת יותר מפתיחת חשבון רגיל. בנקים רבים מחמירים בדרישות כלפי עמותות בגלל רגולציה קפדנית. השוו בין בנקים שונים לגבי התנאים ועמלות הניהול, כי יש הבדלים משמעותיים.
קבלת אישורים נוספים
לאחר הרישום, רצוי להשיג כמה אישורים חשובים שהם:
- אישור ניהול תקין: האישור הזה ניתן באמצעות רשם העמותות ומהווה תנאי לקבלת תמיכות ממשרדי הממשלה. אפשר לקבל אותו רק לאחר שנתיים של פעילות תקינה והגשת דוחות כנדרש.
- אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46: האישור הזה מאפשר לתורמים לקבל זיכוי מס על תרומותיהם. הליך קבלת האישור ארוך ומורכב, ובדרך כלל הוא דורש פעילות של לפחות שנה או שנתיים.
- אישור ניהול ספרים ממס הכנסה: האישור הזה נדרש לצורך התנהלות תקינה מול רשויות המס.
גיוס כספים לעמותה
אחת האתגרים הגדולים של עמותות חדשות הוא גיוס משאבים. בשנים הראשונות, כשאין עדיין אישור ניהול תקין ואישור לפי סעיף 46, האפשרויות מוגבלות יותר. בשלב הראשון, רוב העמותות מסתמכות על הדברים הבאים:
- תרומות מחברים, משפחה ומכרים.
- גיוס המונים דרך פלטפורמות אינטרנטיות.
- אירועי התרמה קטנים.
- שיתופי פעולה עם עסקים מקומיים.
בהמשך, עם קבלת האישורים הנדרשים, אפשר להרחיב את מקורות המימון למקורות הבאים:
- תמיכות ממשרדי הממשלה.
- מענקים מקרנות פילנתרופיות.
- תרומות מחברות גדולות ותורמים משמעותיים.
- הכנסות מפעילות (אם רלוונטי למטרות העמותה).
אסטרטגיה מקצועית ותכנון ארוך טווח נדרשים בתחום פיתוח משאבים לעמותות כדי להבטיח יציבות כלכלית לעמותה. זכרו שברגע שאתם בוחרים לרשום עמותה אתם נדרשים לפעול לפי הכללים של רשם העמותות, כולל שקיפות מלאה לגבי כל ההכנסות וההוצאות.
טיפים חשובים להצלחה
על סמך הניסיון המצטבר בתחום, הינה כמה טיפים שיכולים לעזור לכם להצליח:
- היעזרו באנשי מקצוע: במיוחד בשלבים הראשונים, כדאי להיעזר בעורך דין שמתמחה בעמותות ורואה חשבון שמכיר את הדרישות הייחודיות של ארגוני מלכ"ר.
- בנו מערכת ניהול פיננסית מסודרת מהיום הראשון: הקפידו על תיעוד מדויק של כל הכנסה והוצאה.
- פתחו בפעילות קטנה ומדודה: עדיף להתחיל בפרויקטים קטנים שאפשר להוציא לפועל בהצלחה ולהתרחב בהדרגה.
- הקימו ועד מנהל חזק: בחרו אנשים עם כישורים מגוונים וניסיון שיכולים לתרום לעמותה.
- השקיעו בתקשורת ומיתוג: בנו נוכחות מקוונת חזקה ושתפו באופן קבוע את הישגי העמותה.
לסיכום
הקמת עמותה היא מסע מאתגר אבל מתגמל. התהליך דורש סבלנות, תכנון מדוקדק והבנה של ההיבטים המשפטיים והכספיים. אבל כשהכול משתלב, עמותה טובה יכולה להשפיע באופן משמעותי על החברה ולהוביל לשינוי אמיתי. חשוב לזכור שהקמת העמותה היא רק ההתחלה. ההצלחה האמיתית תלויה בפעילות השוטפת, בניהול תקין ובגיוס משאבים יעיל. עם זאת, עמותה שמוקמת נכון עם יסודות איתנים תעמוד בפני אתגרים טוב יותר ותוכל להשיג את מטרותיה לאורך זמן.
שאלות נפוצות
כמה עולה לפתוח עמותה בישראל?
העלות הבסיסית כוללת אגרת רישום של כ-937 שקלים ותשלום לעורך דין (אם נעזרים בשירותיו) שיכול להגיע לסכום נוסף. בנוסף לכך, יש להביא בחשבון אגרה שנתית ועלויות הקשורות לניהול השוטף.
כמה זמן לוקח לקבל אישור לעמותה?
עם תקנון מצוי, זמן הטיפול בבקשה הוא עד 8 ימי עבודה. עם תקנון מיוחד, הזמן מתארך לכ-21 ימי עבודה. עם זאת, הזמן הזה מתייחס רק לאישור הרישום הבסיסי. אישור ניהול תקין ואישור לפי סעיף 46 דורשים זמן ארוך יותר.
מה ההבדל בין עמותה לחברה לתועלת הציבור?
שתיהן סוגים של מלכ"ר, כשההבדל העיקרי הוא במבנה הבעלות. בעמותה, הכוח נמצא בידי החברים שלה באופן שוויוני, ובחל"צ יש מבנה של מניות ובעלי מניות. עמותה מתאימה יותר ליוזמות קהילתיות, וחל"צ מתאימה לפעילויות עם אופי עסקי יותר.
האם צריך עורך דין כדי לפתוח עמותה?
טכנית לא, אבל בפועל מומלץ מאוד. עורך דין שמתמחה בעמותות יכול לחסוך לכם טעויות יקרות, לזרז את התהליך ולהנחות אתכם בנושאים משפטיים מורכבים. בנוסף לכך, הגשה מקוונת מחייבת כרטיס חכם של עורך דין או רואה חשבון.
כמה אנשים נדרשים להקמת עמותה?
מבחינת החוק, מספיקים שני אנשים מעל גיל 18. אבל, לצורך הכרה כמלכ"ר ברשות המיסים, נדרשים לפחות שבעה חברים שרובם לא קרובי משפחה.
מה קורה אם שם העמותה לא מאושר?
אם השם הראשון שהצעתם לא מאושר, רשם העמותות יבדוק את השם השני שהצעתם בטופס, וכן הלאה. לכן, חשוב להציע שלושה שמות בסדר עדיפות יורד.
איך מקבלים אישור ניהול תקין לעמותה?
אישור ניהול תקין ניתן לעמותות שפועלות לפחות שנתיים ומגישות את כל הדוחות הנדרשים במועד (דוח כספי, דוח מילולי ומסמכים נוספים). הבקשה לאישור מוגשת באופן מקוון דרך אתר רשם העמותות.
